לא מומלץ לפצוח בדיאטה דווקא בתקופות החגים. כן, מומלץ, לשמור על מסגרת קלורית הגיונית. בתקופה כזו של התחדשות ופריחה, של ניקיון ועשיית סדר- מומלץ לעשות סדר פנימי. לבחון את הרגלי האכילה שלכם – להבין אותם טוב יותר, בכדי שתוכלו לשנות אותם
תמי אדיב, דיאטנית קלינית בביה”ח כרמל, מוציאה אתכם לרגל הפסח מעבדות לחירות
כשחושבים על חופש עולה תמונה של צימר רומנטי בצפון או מסע סביב העולם, או סתם זמן להתבטל ולא לעשות דבר. כשחושבים על חירות וחופש הבחירה חושבים על היכולת לדבר ולהתלבש כמו שמתאים לנו, על היכולת לבחור באופן דמוקרטי ולחיות את חיינו באופן המתאים לנו ביותר. חירות לחיות באופן מלא כוללת גם חירות פנימית – חופש מדפוסי התנהגות שליליים, כמו דפוסי אכילה המשבשים את אורך החיים של רבים מאיתנו. דפוסי אכילה שלעיתים מתקיימים בתוכננו במשך שנים כה רבות עד כי נראה לנו שאי אפשר לחיות בלעדיהם.
כמה דוגמאות לדפוסי אכילה כובלים ומכבידים, תרתי משמע; לסיים ארוחה במשהו מתוק, לנקות את כל הצלחת ולא לזרוק שום דבר לפח, להתנחם “במשהו טעים” אחרי יום עבודה קשה, לשתות 5 כוסות קפה ביום במקום לישון כמו בני אדם, להימנע מאכילה לאורך שעות וימים רבים והרשימה עוד ארוכה.
כאשר כבלי השעבוד לטעם המתוק, הם אלו המניעים אותנו לרוץ לסופר, החופש לצרוך כאוות נפשנו מאבד מערכו.
רובנו יודעים, פחות או יותר, מה מומלץ לאכול ועל מה עדיף לוותר. רובנו, יודעים, כי מצה מכילה כמות כפולה של קלוריות לעומת פרוסת לחם, רובנו יודעים שממתקים מכילים כמויות עצומות של סוכר, שומן וחומרים משמרים, אבל עדיין ממשיכים לאכול אותם בכמויות גדולות. רבים יכולים לדקלם בע”פ את העובדות היבשות על מה מותר ומה אסור, אבל, מתקשים לשלב המלצות אלו כחלק מהרגלי חייהם מכיוון שדפוסי האכילה השליליים שלהם מכתיבים את אכילתם.
לא מומלץ, לפצוח בדיאטה דווקא בתקופות החגים. כן, מומלץ לשמור על מסגרת קלורית הגיונית. בתקופה כזו של התחדשות ופריחה, של ניקיון ועשיית סדר – מומלץ לעשות “סדר פנימי”. לבחון את הרגלי האכילה שלכם – להבין אותם טוב יותר, בכדי שתוכלו לשנות אותם בחג פסח, יש לכם קצת זמן פנוי – זהו זמן טוב להתחיל לשאול את עצמכם למה אתם באמת אוכלים…
אז מה בכל זאת אפשר לעשות לשינוי הרגלי ודפוסי אכילה?
דפוסי אכילה שלעיתים מתקיימים בתוכננו במשך שנים
• קודם כל להבין שאפשר לשנות הרגלים ודפוסים ולהחליפם בחדשים – מתאימים יותר.
• שאלו את עצמכם שאלה פשוטה- “למה אני אוכל/ת”. רצוי לפני שאתם מתחילים לאכול, אך גם לאחר שהסתיימה הארוחה השאלה עדיין רלוונטית מאוד ותוכלו ללמוד הרבה על התנהגויות האכילה שלכם. התשובות שיעלו יתנו לכם חומר למחשבה- אך אל תיפלו להלקאה עצמית שרק תגביר את התסכול. ככל שתעמיקו להבין את עצמכם תתבסס בכם בהירות שתאפשר הבנה במקום מלחמה עיוורת בקלוריות.
• אחרי שתזהו דפוס אכילה שלילי, חפשו את הדפוס שיכול להחליפו בצורה המתאימה ביותר. למשל, מי שמבין שממתקים הם בעצם פרס, אחרי יום לחוץ, יכול להיכנס למקלחת מרגיעה, או לשוחח עם חבר או לצחוק, לרקוד, לבכות, לעשות ספורט וכו’.
• מי שמבין שהרעב שמגיע חצי שעה אחרי ארוחה גדולה נובע מ… שעמום, יכול למצוא משהו מעניין להתעסק בו כמו סרט טוב, שיחה טובה, ריצה וכו’. כמובן שלא צריך לוותר על כל הממתקים, השאלה כמה אוכלים…
שילוב של הרגל חדש, מחייב רצון פנימי עמוק בשינוי והתגייסות לתהליך המתרחש בשלבים. המאמץ גדול, אך השחרור מהכבלים המכבידים, מאפשר רווחה, רווחה שאינה תלויה בעוד גל של סוכר, אדרנלין וסרוטונין שבא וחולף לו, אלא רווחה אמיתית, שנשארת, כי היא נובעת מ”בפנים”.
________
* הכותבת תמי אדיב, היא דיאטנית קלינית ב”בית החולים כרמל” ומנחת סדנאות לשינוי הרגלי אכילה.
הוסף תגובה