מחקר חדש בתחום הירידה במשקל (תזונה ודיאטה) מאשש פעם נוספת את העובדה והקביעה, כי ירידה במשקל מותאמת אישית לכל אדם קצב ירידה שונה ולכן יש יש להציע תזונה וטיפול מותאם אישית לירידה במשקל את המחקר ערכה פרופ’ רות בירק דקן מן הפקולטה למדעי הבריאות ב’אוניברסיטת אריאל’.
המחקר כלל מספר גדול של 5,254 אנשים ב-משקל עודף והשמנה, ש”לא הצליחו לרדת במשקל” בתקופה הראשונית. אוכלוסייה זו, נחקרה בדיעבד לגבי נתונים דמוגרפים, ביוכימיים וקליניים הקשורים לירידה במשקל במשך תקופה של שנתיים.
המחקר המסקרן והמרתק שנעשה ע”י צוות מחקר של פרופ’ רות בירק, המשמשת כראש המעבדה לתזונה מותאמת אישית, דקן מדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל בשיתוף עם חוקרים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בהם; פרופ’ דורון חרמוני ז”ל – שירותי בריאות כללית והמחלקה לרפואת משפחה, הפקולטה לרפואה אוני’ ת”א, פרופ’ צבי ליפשיץ – מחלקת אנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוני’ ת”א ותלמידת המחקר הסטודנטית לתואר שני עדינה בכר.
במחקר נבדקו פקטורים הקשורים להצלחה בירידה ושמירה של לפחות 5% מן המשקל התחלתי, באוכלוסיית מחקר שנכשלה בירידה ראשונית (חצי שנה). בדיקה בקרב אלו שנכשלו נועדה למפות את הסיבות לכישלון ולקדם התייחסות קלינית לקבוצה זו של אנשים, אשר מהווים, למעשה את הרוב הגדול של האנשים בתהליכי ירידה במשקל.
ירידה במשקל היא תהליך כידוע מאתגר וקשה ומערב שינוי משמעותי בתזונה ואורח החיים, אך חשוב מכל ‘השמנה מרובה’ מלווה בעלייה בסיכוי לפתח מחלות כרוניות, כולל; סכרת, לחץ דם גבוה, בעיות לב, בעיות נשימה ועוד.
דוברות אוניברסיטת אריאל הגב’ מרב קליק לרנר, רכזת מדעים, הנדסה וארכיטקטורה, מסרה לפורטל Kan-naim, כי מחקרים אחרונים בתחום התזונה, הוכיחו, שאף ירידה קטנה במשקל של 5%-10% מהמשקל ההתחלתי ושמירה עליו לאורך זמן היא בעלת יתרונות בריאותיים מטיבים ומשפרים מדדים פיזיולוגים, כמו; רמות גלוקוז דם, פרופיל שומנים וערכי לחץ דם.
עולה, כי רוב האנשים שיורדים במשקל, יעלו במשקל בחזרה למשקלם הראשוני ואף למעלה ממנו, כך מראים נתונים של מחקרים מדעיים ואירגוני בריאות כי המדד להצלחה בירידה במשקל שנקבעה הוא ירידה ושמירה של לפחות 10% מהמשקל ההתחלתי למשך חצי שנה. מרבית המחקרים הקיימים לא עוקבים אחרי האנשים (הרוב) שלא עומדים בקריטריונים אילו לירידה במשקל.
במחקר זה נבחנו האוכלוסיות שאינן מצליחות במדד ההצלחה שנקבע ע”י ארגוני הבריאות. נמצא שמרבית האנשים, שהמשיכו בתהליך הירידה הגיעו למטרה באיחור (ירידה של 5% ומעלה ממשקל התחלתי) והירידה האמורה דרשה מעבר לחצי שנה שנקבעה כמדד להצלחה.
בנוסף לכך ניכרה מנבאים משמעותיים שנמצאו כקשורים להצלחה מאוחרת בירידה:
- עלייה במספר הביקורים אצל דיאטנים
- משקל התחלתי גבוה יותר
- כל ירידה שהיא במשקל בתקופה הראשונית (חצי שנה).
‘אנשים סוכרתיים’ תחת טיפול באינסולין ובעלי לחץ דם גבוה זוהו כבעלי סיכויים מופחתים משמעותית (פי 2 יותר נמוך בסוכרתיים ופי רבע יותר נמוך בבעלי לחץ דם גבוה) להצליח לרדת במשקל גם בתקופה מאוחרת.
בנוסף למדדים אילו שקילה מסודרת ועקבית על ידי בעלי מקצוע (דיאטנים, אחיות, רופאים) נמצאה כמדד חיובי לשמירה על ירידה במשקל לתקופה ארוכה. מסקנות המחקר מוכיחות שיש להציע תזונה וטיפול מותאם אישית לירידה במשקל.
המחקר אפיין תתי-קבוצות של אנשים, שיורדים בקצב איטי יותר מהצפוי ומציע כלי טיפול: יותר ביקורים ושקילות של אנשי מקצוע ומעקב לתקופות ארוכות יותר.
קבוצות נוספות של אנשים סוכרתיים תחת טיפול של אינסולין ואנשים עם לחץ דם גבוה, שצפויים מראש לאתגר גדול בירידה במשקל ושיש לקחת נתונים אילו בהגדרת הטיפול המתאים לירידה במשקל. ממצאים אילו תומכים בכך שאין להתייאש מתהליך ירידה שיכול לקחת יותר מחצי שנה. בשל ההטבות הבריאותיות על המתחיל בתהליך ירידה במשקל להמשיך.
המחקר פורסם Diabetes Research and Clinical Practice.
הוסף תגובה