רְגֵלַת הַגִּנָּה (שם מדעי: Portulaca oleracea), מין צמח בשרני וחד שנתי, הנחשב לעיתים כעשב שוטה, לרגלה גבעולים ארוכים הנמשכים על-פני הקרקע. ענפיו אדמדמים, שבירים אך בשרניים. רגלת הבית בישראל, ידועה גם בשמה הערבי; “ריג’לה” או בשמה הכורדי; “פרפחינא”.
רגלת הגינה פרפחינא ריג’לה
עליו מאורכים, אליפטים ומזכירים ביצה בצורתם. הרגלה פורחת בחודשים פברואר-ספטמבר. פרחיו קטנים וצהובים, הפרחים נמצאים בהתפצלויות השריגים. הפרי נפתח בראשו ונראה ככיס המכיל זרעים קטנים (עד מילימטר) בצבע שחור או חום כהה. רגלת הגינה, נפוצה במזרח התיכון, אסיה, צפון אפריקה, ודרום אמריקה.
רגלת הבית בישראל, ידועה גם בשמה הערבי; “ריג’לה” או בשמה הכורדי; “פרפחינא”, אזור התפוצה הטבעית של רגלת הגינה, אינו כולל את ישראל. עם זאת, הצמח הופץ בישראל בידי האדם, וכיום הוא פושה בה באופן טבעי. על מנת לנבוט, דורשת ה’רגלה’, אדמה לחה, ומידות גבוהות של אור וחום.
ה’רגלת’ צומחת בכל מקום אפשרי כמעט, אך בעיקר בגני הבתים, שדות תירס, ועוד. הרגלת, צומחת כמעט בכל תנאי שטח אפשריים ומתפשטת לכל כיוון, זהו צמח בשרני, עם פרחים צהובים קטנים, המסוגל להגיע לגובה של 40 ס”מ.
בארץ, ניתן למצוא ’רגלת הגינה’ באיזורים בעלי אקלים – ים-תיכוני, בתות הספר, ערבות, מדבריות ואף החרמון.
גאיוס פליניוס סקונדוס, המוכר בשם; פליניוס הזקן, שהיה סופר וחוקר טבע רומאי, יעץ להחזיק בצמח זה כ’קמע’ כנגד רוחות רעות.
◄ שימושים
בעבר שימשה רגלת הגינה, בעיקר מזון לעופות. טעמה של רגלת הגינה, מעט מלוח וחמוץ, רצוי לאכול אותה טרייה על מנת לנצל ככל היותר את מרכיביה התזונתיים, היא מתאימה כתוספת לכל סוגי הסלטים, אפשר להוסיף אותה טרייה בגמר הכנה של תבשילים, כגון; אורז, עדשים, תפוחי אדמה ועוד.
את רגלת הגינה ניתן להוסיף אף לפשטידות, חביתות ירק, תבשילי דגנים ועוד. וכן ניתן להפיק מרגלת הגינה מיץ, חומץ ועוד. הרגלה משמשת כתוסף לסלטים שונים, והיא בעלת טעם חמצמץ קל לאחר טיגון.
ביפן, נהוג להגיש את הרגלה ביחד עם שישה עשבים נוספים כחלק מטקס ראש השנה היפני (נאנאקוסה-נו-סקו, 七草の節句).
הרגלה עשירה באומגה 3, ויטמין C, פלבנואידים וככלל משתמשים בה כעשב מרפא לצרכים רפואים שונים בארצות רבות בעולם.
ב-100 גרם עלים (כוס) רגלת הגינה, עלים מגידולי פרא, גידול בגינה וגידולים יש כמות של 300-400 מ”ג חומצה אלפא לינולנית וכן, כמות רבה של חומצות שומן רב בלתי רוויות.
תכולה נכבדת זו, הופכת את רגלת הגינה לאחד מהמקורות הצמחיים הטובים ביותר ל’אומגה 3’, יחד עם פשתן ו’קנביס’.
כמו כן 26.6 מ”ג חומצה אסקורבית, 1.9 מ”ג בטא-קרוטן ו-14.8 מ”ג גלוטטיון. צמח רגלת הגינה מכיל גם כמות גבוהה של חלבונים, העלים מכילים כמות גבוהה של אשלגן והשורשים כמות גבוהה במיוחד של ברזל.
אזהרה, אישה ולגבר:
אין לצרוך רגלת הגינה אם אתן בהריון, או סובלים מאבנים בכליות. שימוש מרובה בצמח עלול לפגוע בחשק המיני ב… גברים. מתוך ויקיפדיה.
הוסף תגובה