הכנס השנתי למניעה ולטיפול בהפרעות אכילה, יתקיים מחר (יום רביעי, כ”ג בסיון התשע”ח, ה- 6 ביוני, בין השעות 9:00 עד 16:00) ב’מרכז האקדמי רופין’ בשיתוף ‘העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה‘ בראשה עומדת הפסיכולוגית הקלינית דר’ רחל בכנר. הכנס מגוון ונועד לעסוק הן בסוגיות מחקריות והן בניסיון קליני שהצטבר בנושא; ‘הפרעות האכילה’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בכנס המסקרן, יירצו דר’ פיליפ מלר על טיפול בהפרעות אכילה, פרופ’ יעל לצר על מניעת הפרעות אכילה בבתי הספר, ייערכו הצגות קליניות ומחקריות ותתקיים תצוגת פוסטרים אקדמיים.
הכנס מתקיים ביוזמת ‘בית הספר למדעי החברה והקהילה של המרכז האקדמי רופין’ ובהשתתפות סגל תכניות המאסטר (MA) בפסיכולוגיה קלינית, ובפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית, הפועלות במסגרתו.
הפרעות אכילה הן הפרעות שמתבטאות באכילה לא נורמטיבית המובילה לתהליכים הרסניים לגוף ולנפש. מבין ההפרעות הפסיכיאטריות בולטות הפרעות האכילה בהיותן מושפעות באופן בולט מתפיסות תרבותיות וחברתיות.
הכנס, יתמקד גם בתחום ה’מניעה‘ במטרה לקבץ יחדיו אנשי טיפול מהדיסציפלינות השונות שעוסקים בהפרעות אכילה בכדי לשמוע זה מזו, ולהעשיר את הידע והניסיון.
עידו לנדמן גיגי, דר’ רחל בכנר, דר’ לילך לב-ארי, מהמרכז האקדמי רופין, יציגו את מחקרם אודות; ‘הפרעות אכילה בקרב גברים הומוסקסואלים’.
עולה, כי מחקרים רבים מצביעים באופן עקבי על כך שגברים בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית וביסקסואלית, מציגים רמות מוגברות של סימפטומים של הפרעות אכילה וכן דימוי גוף שלילי יותר בהשוואה לגברים בעלי נטייה מינית הטרוסקסואלית.
בהתאם לכך, גם השכיחות של הפרעות אכילה, הינה גבוהה יותר בקרב אוכלוסייה זו. המחקר, שיוצג נערך במטרה לבחון את אחד ההסברים האפשריים להבדלים אלה.
הדיאטנית הקלינית והעובדת סוציאלית קלינית מ-בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן, הגב אורלי יונה- דרורי, תציג את מחקרה בנושא; התמכרות לאכילה כפייתית.
█ רמת ההתמכרות לאכילה כפייתית בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות היא גבוהה יותר
מחקר זה, שם דגש על תופעת ההתמכרות לאכילה כפייתית. ממצאי המחקר, העלו, כי ככל שאישה בעלת משאבים אישיותיים וסביבתיים גבוהים יותר, כך היא מתמכרת פחות לאכילה כפייתית.
עם זאת, רמת ההתמכרות לאכילה כפייתית בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות היא גבוהה יותר בהשוואה לנשים שאינן חוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות.
בנוסף, נמצא, כי בקרב נשים שחוות התעללות פסיכולוגית בזוגיות, בשלות מנגנוני ההגנה ממתנת את הקשר בין ההתעללות הפסיכולוגית בזוגיות לבין מידת ההתמכרות לאכילה כפייתית.
פרופ’ מוריה גולן, מ‘מכללת תל חי’ תציג את מחקרה אודות הפרעות אכילה בקרב ספורטאיות שעוסקות בספורט תחרותי לעומת נערות שאינן עוסקות בספורט תחרותי.
על פי הנתונים הפרעות אכילה, נפוצות יותר בקרב נערות העוסקות בספורט אסתטי, העומדות בפני אתגר כפול, שמירה על משקל גוף המתאים לתנאי האסתטיקה של הענף לצד הדרישות האנרגטיות הגבוהות של האימונים עצמם.
ספורטאיות יכולות להביע אי שביעות רצון מגופן, אם הן חשות הבדל בין מבנה גופן לבין מבנה הגוף האידיאלי לביצועים ספורטיביים.
נערות העוסקות בספורט אסתטי, נתונות לביקורת שלילית תכופה ביחס לגופן, וחשופות למסרים חוזרים מצד החברים, ההורים והמדיה אשר מעודדים ‘רזון‘ ומעצימים את תחושת אי שביעות הרצון מהגוף.
המדיה ועולם האופנה הינם גורמים לפיתוח הפרעות אכילה, במיוחד בקרב שכבת בני הנוער – כך קובע מחקר שיציג עדן כ”ץ מ‘המכללה האקדמית תל חי’.
על פי המחקר לגורמי המדיה ואמצעי התקשורת השונים תפקיד מרכזי בעיצוב תודעה ציבורית. בנוסף, רוב רשתות האופנה מציעות בגדים עד מידה 42 (ל-נשים).
42, זו המידה הממוצעת בישראל, מה שהופך אותה למבוקשת ביותר. בשנים האחרונות, קיימת מגמה של הקטנת מידות בחנויות ולכן, קיים קושי גדול, למצוא בגדים אופנתיים תואמים לגיל ברשתות האופנה.
כלומר, אישה שבעבר רכשה מידה 40, נאלצת לרכוש היום מידה 42 – בעוד היקפיה לא השתנו כלל. התוצאה תסכול הולך וגובר של נערות ונשים ממידות גופן ותחושת חריגות מטרידה.
█ הורים שזכרו את הוריהם כלוחצים עליהם לאכול, נהגו גם הם כך
אוריין הנהרט, דר’ לילך לב-ארי, מהמרכז האקדמי רופין, יציגו את מחקרם אודות השפעת האכילה המשפחתית על הפרעות אכילה והאם מדובר בהשפעה שלילית או חיובית.
הורים, יכולים לנטר התנהגויות אכילה לא בריאות ולהדגים אכילה בריאה. מחד גיסא, ארוחות משפחתיות, יכולות לשמש כגורם חוסן מפני הסבירות לפתח הפרעות אכילה ומאידך גיסא, ייתכן ואלה מהווים גם כר פורה ללחץ הורי מוגבר או הגבלה הורית על אכילת הילד.
מהמחקר, עולה, כי נמצא קשר חיובי מובהק בין האכלה הורית בהווה לבין האכלה הורית רטרוספקטיבית. כלומר, הורים שזכרו את הוריהם כלוחצים עליהם לאכול, נהגו גם הם כך והורים שזכרו את הוריהם כמונעים מהם מאכלים, נהגו גם הם כך עם ילדיהם.
פרופ’ יעל לצר, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה; המרפאה להפרעות אכילה, הקריה הרפואית רמב”ם, תציג סקירה של המחקרים אודות התערבות נכונה של אנשי חינוך על מנת למנוע הפרעות אכילה.
מחנכים ומורים מקצועיים, מהווים חוליה מקשרת בין מערכת בית הספר לבין בני-הנוער, כיוון שניתן להכשירם לכדי התנהלות מיטבית בתחום, עולה החשיבות שבחקר הכשרתם, תפיסותיהם והתנהגותם כלפי תלמידים הסובלים מהפרעות אכילה.
במרכז האקדמי רופין לומדים כ-4500 סטודנטים, ב- 18 תארים ראשונים ושניים; בבית הספר במדעי החברה והקהילה מופעלות תכניות לימוד אקדמיות לתואר ראשון במדעי ההתנהגות, סיעוד ועבודה סוציאלית ותכניות לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית ובהגירה ושילוב חברתי.
רופין, הינו מכללה מובילה, המעודדת מעורבות חברתית גבוהה, ודורגה בקיץ 2017, על ידי התאחדות הסטודנטים הארצית, במקום הראשון במדד שביעות הרצון, מבין כל המכללות והאוניברסיטאות בישראל.
הוסף תגובה