הסינים נוהגים להשתמש בליצ’י המיובש בתה במקום ממתיק.
פרי שנקטף מאבד את צבעו האדום, היפה והמיוחד תוך יום – יומיים וקליפתו מתייבשת, אך הוא ראוי למאכל ואינו מאבד מעסיסיותו ומטעמו. כדי לשמור על רעננות הפרי, יש להכניסו מייד לקירור, בתוך כלי פתוח, הפרי נשמר עד שבוע ימים.
207_lechi_02.jpg
פותחים את הליצ’י על ידי העוקץ, מקלפים כמחצית הקליפה מקרבים לפה ובעזרת לחיצה קלה על הקליפה הפרי מחליק לפה.
ניתן למלא ליצ’י בגבינת קוטג’ או בגבינת שמנת ובמיונז ולהגיש כסלט בצרוף רוטב ואגוזי פקאן.
ניתן לייבש את הליצ’י ולאכול אותו כמו צימוקים. הסינים נוהגים להשתמש בליצ’י המיובש בתה במקום ממתיק.
אם מעונינים להקפיא פירות ליצ’י, יש לעשות זאת כשהם טריים ככל האפשר, לרחוץ ולשמור אותם בכלי סגור בתא ההקפאה.
ניתן גם לקלף את הפירות, לחצות אותם ולהשרות את החצאים בסירופ סוכר לפני ההקפאה. ניתן להקפיא את הפרי ל-10-12 חודשים.
כאשר מפשירים ליצ’י שהוקפא, כדאי להשתמש בו בסמוך לזמן ההפשרה.
ברפואה העממית, הליצ’י, נחשב כמקל על שיעול ובעל השפעה חיובית על בלוטות הגוף.